גמרא
פירוש
אִיתְּמַר לֶחִי הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו אַבָּיֵי אָמַר הָוֵי לֶחִי רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי.
הֵיכָא דְּלָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא הָוֵי לֶחִי כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּסָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל אַבָּיֵי אָמַר אהָוֵי לֶחִי דְּהָא סָמְכִינַן עֲלֵיהּ מֵאֶתְמוֹל רָבָא אָמַר לָא הָוֵי לֶחִי כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא לָאו אַדַּעְתֵּיהּ דְּהָכִי עֲבִידִי לָא הָוֵי לֶחִי.
קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בְּלֶחִי פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְחִיצָה.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שבת י״ז:כ״ב
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שס״ג:י״א
שולחן ערוך אורח חיים שס״ג:י״א
ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ד׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:י׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:י׳
[טו, א; רי״ף סי׳ תקצ]
איתמ׳ לחי העומד מיאליו, פיר׳1 שלא הוקבע שם לשום תיקון מבוי2, אביי אמ׳ וכו׳ עד היכא דלא סמכי׳ עליה מאיתמל, פיר׳3 שהיה שם לחי אחר ונפל בשבת, כולי עלמ׳ לא פליגי דלא הוי לחי וכו׳, עד4 ביע״ל קג״ם, וכבר פירשנו לעיל.5
[טו, א; רי״ף שם]
משנה ה מתני׳, בכל עושין לחיים וכו׳. עד ומטמא משום גולל. פיר׳6 גולל הוא לחד7 אל קבר כל מא[ן] ינצ׳ם (לפנינו: ׳מן אנט׳ם׳) בה ינתגס סבעה איאם ודאלך אל תורה קול(לפנינו: ׳וד׳לך נץ׳ אלתורה (וליתא תי׳ ׳קול׳), כל הנוגע בחלל8 חרב או במת או בעצם אדם או בקבר וכו׳. ור׳ מאיר מטהיר9 וכו׳. אמ׳ ר׳ (מאיר) [משה]10, אין הלכה כר׳ יוסי ולא כר׳ מאיר ולא כר׳ יוסי הגלילי,11 אלא כותבין גיטי נשים, אפי׳ על דבר שיש בו רוח חיים. דאמרי,12 מאי טעמ׳ דר׳ יוסי הגלילי. דתנן13 ונתן14 לה ספר כריתות, אין לי אלא ספר, מנין לרבות כל דבר, ת״ל וכתב לה, מכל מקום. אם כן מה ת״ל ספר,15 מה ספר16 שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ורבנן, מי כתיב וכתב לה17 בספר, ספר כתיב, לספירת דברים18 הוא דאתא.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)
איתמ׳ לחי העומד מיאליו, פיר׳1 שלא הוקבע שם לשום תיקון מבוי2, אביי אמ׳ וכו׳ עד היכא דלא סמכי׳ עליה מאיתמל, פיר׳3 שהיה שם לחי אחר ונפל בשבת, כולי עלמ׳ לא פליגי דלא הוי לחי וכו׳, עד4 ביע״ל קג״ם, וכבר פירשנו לעיל.5
[טו, א; רי״ף שם]
משנה ה מתני׳, בכל עושין לחיים וכו׳. עד ומטמא משום גולל. פיר׳6 גולל הוא לחד7 אל קבר כל מא[ן] ינצ׳ם (לפנינו: ׳מן אנט׳ם׳) בה ינתגס סבעה איאם ודאלך אל תורה קול(לפנינו: ׳וד׳לך נץ׳ אלתורה (וליתא תי׳ ׳קול׳), כל הנוגע בחלל8 חרב או במת או בעצם אדם או בקבר וכו׳. ור׳ מאיר מטהיר9 וכו׳. אמ׳ ר׳ (מאיר) [משה]10, אין הלכה כר׳ יוסי ולא כר׳ מאיר ולא כר׳ יוסי הגלילי,11 אלא כותבין גיטי נשים, אפי׳ על דבר שיש בו רוח חיים. דאמרי,12 מאי טעמ׳ דר׳ יוסי הגלילי. דתנן13 ונתן14 לה ספר כריתות, אין לי אלא ספר, מנין לרבות כל דבר, ת״ל וכתב לה, מכל מקום. אם כן מה ת״ל ספר,15 מה ספר16 שאין בו רוח חיים ואינו אוכל, אף כל שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ורבנן, מי כתיב וכתב לה17 בספר, ספר כתיב, לספירת דברים18 הוא דאתא.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)
הערות
1 רש״י ד״ה העומד מאליו (בשינוי).
2 כגי׳ רש״י שברי״ף, ריו״נ והאו״ז (סי׳ קכא). ולפנינו ברש״י נוסף: ׳דלא הזמינוהו לכך׳. ופי׳ דבריו בב״י (או״ח סי׳ שסג, יא): ׳דאפילו הוקבע בידים מיקרי עומד מאליו, כיון שלא הוקבע שם לשם לחי׳.
3 רש״י ד״ה היכא דלא סמכינן. וכתב ע״ז הב״י (שם): ׳ורצה להשמיענו עוד, שאין צריך שיתכוין לסמוך עליו מערב שבת, אלא כל שלא היה שם לחי אחר בערב שבת, זה מקרי סמך עליו מערב שבת׳.
4 לשון הרי״ף שם.
5 בפי׳ למ״א.
6 ל׳ הרמב״ם בפיה״מ (בשינויים מעטים). ותירגם הרב קאפח: ׳גולל, כוך של קבר. כל הנוגע בו יטמא שבעת ימים. וזה מפורש בתורה, כל הנוגע בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר׳.
7 הרב קאפח גרס כאן: ׳גטא אלקבר׳ שפי׳ ׳כסוי לקבר׳. ובהע׳ 19 כתב דזו מהדו״ת, אבל במהד״ק הל׳, ׳לחד׳, כגי׳ רבינו, שתרגומו כוך׳. ולרחב״ש כבר היה הפי׳ ממהד״ת (עי״ש הע׳ 6). ועי׳ בפיה״מ אהלות ב, ד שפי׳: ׳גולל, הוא המכסה שמכסין בו את המת׳, דהיינו כמהדו״ת והרב קאפח לא העיר להדו״ק. ולכאורה ׳כוך׳ הוא כל הקבר, בניגוד ל׳כיסוי׳, ראה בפיה״מ ב״ב ו, ח: ׳כוך הוא הקבר המקיף את גוית המת׳. ובמסכת אהלות ו, ו: ׳והקבר שהוא כשעור האדם נקרא כוך׳.
8 במדבר יט, טז (לשון הכתוב: ׳וכל אשר יגע על פני השדה בחלל וכו׳, ועמד הרב קאפח בהע׳ 20 על השינוי מלה״כ, וכתב: ׳ושגרה של בעל פה היא׳).
9 במשנה: ׳מטהר׳ (ונראה דהוא מל׳ הרמב״ם בפיה״מ, ולפנינו ליתא).
10 כן נראה להגיה (דכ״ה ברמב״ם בפיה״מ).
11 עד כאן בפיה״מ לרמב״ם (והמשך נראה כפי׳ רבינו לדבריו).
12 בגמ׳ טו, ב.
13 לפנינו: ׳דתניא׳.
14 דברים כד, א (לה״כ: ׳וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה׳).
15 כגי בכי״מ ועוד (ראה דק״ס, ק). ולפנינו בגמ׳ נוסף: ׳לומר לך׳.
16 לפנינו בגמ׳ נוספה תי׳ ׳דבר׳ (ב״פ).
17 לפנינו בגמ׳ ליתא ׳וכתב לה׳ (וכעי״ז בד״ש, ראה דק״ס, ר).
18 כגי׳ בד״ש (ראה דק״ס, שם). ולפנינו נוספה תי׳ ׳בעלמא׳.
הערות
Gemara
Peirush